נסו את זה בבית

ד"ר נועם פיינהולץ
מומחים לקולנוע וחינוך מלווים את מאמריהם והרצאותיהם המיועדים למורים בהזהרה נבונה: "אל תנסו את זה בבית!", כלומר בכיתה:  אל תעמדו על השולחן ואל תקרעו ספרי לימוד כמו רובין ויליאמס ב"ללכת שבי אחריו"; אל תנופפו בתנועות קרטה מול תלמידים ששים אלי קרב כמו מישל פייפר ב"סיכון מחושב"; אל תשתו עשרים קרטוני שוקו בשיעור כמו מת'יו פרי ב"סיפורו של רון קלארק"; ואל תלמדו מחזה של מולייר עם אקדח שלוף כמו איזבל אג'ני ב"יום החצאית". אבל בעצם למה לא; מדוע לא להוריד כמה רעיונות טובים ממסך הקולנוע לרצפת הכיתה? הנה כמה רעיונות קולנועיים טובים שכדאי לנסות בבית.
#לשבור דפוסים; רושם ראשון#. לא צריך לעמוד על שולחן (בעצם למה לא?) ולא לקרוע ספר לימוד סמכותי ומטופש (בעצם למה לא?), אבל כן צריך לשבור דפוסים; לחרוג מדי פעם מתבנית השיעור השגורה. שבירוֹת לוכדות תשומת לב, מעוררות רגשות, מייצרות חוויות בלתי נשכחות. אפשר למשל לשבור את דפוס הפתיחה של השיעור הראשון – הצגה עצמית,  קריאת שמות, "ספרו חוויה מהחופש הגדול" וכו'.
הנה זיכרון אישי: לפני לא 15 שנים מורה אחת שלי בחטיבת הביניים נכנסה לשיעור ראשון וכתבה על הלוח: "אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשון". אחר כך אמרה "חשבו על זה" ויצאה מהכיתה. אחרי כרבע שעה היא חזרה לכיתה וניהלה דיון על משמעותו של המשפט ועל הקשר שלו לשיעורים הראשונים ביום הראשון של פתיחת השנה. לא אשכח את האירוע הזה וגם לא אשכח להקפיד על עשיית רושם ראשון.
המורה קיטינג (רובין ויליאמס) ב"ללכת שבי אחריו" הוא אלוף בשבירת דפוסים – הדפוסים הנוקשים של פנימיית העילית שבה לימד. הוא שובר אותם כבר בשיעור הראשון, מתמהמה ונכנס בתעלול שובה לב. הוא עשה את הרושם הראשון ורכש את לבם של התלמידים.
גם המורה סימונט (קווין ספייסי) ב"תעביר את זה הלאה" אינו ממתין להזדמנות שנייה כדי לעשות רושם ראשון. בשיעור הראשון הוא מטיל על התלמידים משימה מרשימה, גלובלית: "חשבו על רעיון שישנה את העולם והפכו אותו למעשה". התלמידים – כיתה ז' – המומים; גם ההורים המומים. אימו של גיבור הסרט, ילד מקסים שממציא את שיטת "תעביר את זה הלאה" של מעשים טובים, נוזפת במורה על המשימה הבלתי אפשרית שתנחיל לתלמידים אכזבה ותחבל בהנעה שלהם. אבל סימונט סבור שדווקא מטלות בית הספר גורמות לכך – לאכזבה ולחבלה בהנעה – וצריך "מטלה" מלהיבה ומשמעותית יותר, צריך לתת לצעירים אתגר "גדול מהחיים", גדול מבית הספר, אתגר של תיקון עולם. ההמלצה שאפשר לחלץ מ"תעביר את זה הלאה" היא לא רק "הטילו פצצה בשיעור הראשון", אלא גם – "צאו מבית הספר לעולם, חפשו משימות אמיתיות שישפרו את איכות החיים של בני אדם".   
#לגעת בחיי התלמידים#. החיים האמיתיים של התלמידים מתנהלים במרחב האנושי שלהם –במשפחה, בשכונה, בחבר'ה – ולא בתכנית הלימודים. אחרי שאחת התלמידות מתריסה נגדה "אין לך מושג איך נראים החיים בשכונה שלי!", המורָה ארין גרוול (הילארי סוואנק) גיבורת "יומני החופש" מתפכחת ויוצאת למסע היכרות עם שכונות המצוקה בלוס אנג'לס שמהן מגיעים התלמידים שלה. היא מבינה שחינוך והוראה שאינם נוגעים בחיי התלמידים הם חסרי משמעות.  היא קונה ומחלקת לתלמידים יומנים ומבקשת מהם לכתוב בהם על חייהם ולשתף את היומן – ואם ירצו גם אותה ואת התלמידים – במחשבות וברגשות שלהם. ערימת היומנים הממתינים למורה מתגבהת; התלמידים הופכים בהדרגה משקופים לנראים. הם מתחילים לחוות את חייהם במלואם ולחוש שיש להם ערך.
בסרט "בין הקירות" מבקש המורה פרנסואה (פרנסואה באגודו) מהתלמידים להכין "תעודות זהות" באמצעות כתיבה, צילום, הסרטה והרצאה בכיתה. התלמידים מנסים לתאר ותוך כדי כך לעצב את זהותם.
העצה שעולה משני הסרטים הללו היא לזהות את התלמידים ולהתחבר לחייהם; לדאוג להם ולהעביר את המסר שהם חשובים ושיש להם ערך. 
#נחישות ועקביות#. זוכרים את "המאמן קרטר" (סמואל ג'קסון) – מאמן כדורסל שמתנה את ההצלחה על רצפת אולם הכדורסל בהצלחה על רצפת הכיתה? הוא חותם עם התלמידים-שחקנים חוזה: הוא מבטיח להם ניצחונות במשחקים והם בתמורה "מתחייבים להגיע לכל השיעורים, לשבת בשורה ראשונה ולשמור על ממוצע ציונים גבוה". קרטר מבצע את חלקו בחוזה –  התלמידים-שחקנים מנצחים על המגרש. אבל התלמידים אינם ממלאים את התחייבותם – ההיעדרויות רבות והציונים על הרצפה. קרטר סוגר את אולם הכדורסל – אין ציונים אין ניצחונות. לנכונות של המאמן קרטר לוותר על תהילת הניצחונות תוך כדי מאבק עם התלמידים, ההנהלה וההורים יש עוצמה. התלמידים חוזרים לכיתה וחוזרים למגרש – ומנצחים בשניהם.
בעידן שבו מורים עושים מאמץ לשאת חן בעיני התלמידים והוריהם "המאמן קרטר" מציע לדבוק בעקרונות חינוכיים ללא פשרה. מחנך נחוש ועקבי ישיג את מטרותיו; הרצינות שלו תנצח.          
#לדרוש ולתמוך#. סרטי החינוך הגדולים מזכירים לנו שהבלתי אפשרי- אפשרי. גם תלמיד שנכשל עד היום בכל המקצועות יכול להגיע להישגים גבוהים עם התמיכה הנכונה. שתי דוגמאות מהחיים שזכו לטיפול קולנועי ניתן למצוא בסרטים "סיכון מחושב" ו"לסניור באהבה". לואן ג'ונסון (מישל פייפר) וחיימה אסקלנטה (אדוארד ג'יימס אולמוס) דורשים מהתלמידים שלהם יותר ממה שאי פעם דרשו מהם. זה סוד ההצלחה. מתוך אמונה ברורה כי התלמידים יכולים הם מעזים לדרוש מהם להצליח ומגבים את הדרישה הזו בתמיכה קרובה, אישית ואוהדת. הם יעשו הכל כדי להגיע אליהם- ג'ונסון תלמד שירים של בוב דילן ואסקלנטה יחתוך תפוחים ויתחפש למלצר. הם יאמצו את התלמידים אל ליבם ואל ביתם- ג'ונסון תארח את התלמיד הפרוע אמיליו בביתה ואסקלנטה יעביר שיעורי מרתון לקראת הבגרות בביתו. הם ילחמו בממסד- ג'ונסון תדרוש מההנהלה לשנות את רשימת הקריאה ולהעלות את הרמה בכיתה, אסקלנטה ילחם במשרד החינוך למען מבחן חוזר כשהאשמות השווא על העתקה יצוצו. מורה שלא דורש מתלמיד מזלזל בו מראש ודן אותו לכישלון. מורה שדורש ולא תומך- מועל בתפקידו. דרישה ותמיכה- זו הנוסחה.
#לעבוד עם הקהילה; לגייס את ההורים#. פעמים רבות הדרך להצלחה אמיתית עוברת דרך ההורים. מערכת היחסים בין ההורים למורים היא טעונה באופן טבעי אבל הסרטים "לנגן מהלב" ו"מבעד ללוח", המבוססים גם הם על סיפורים מהחיים, מוכיחים שאם השיח מנוהל נכון אפשר גם אחרת. רוברטה גספארי (מריל סטריפ), גיבורת "לנגן מהלב", מלמדת שיעורי כינור בבית ספר יסודי בהארלם. ההורים קשי היום לא מבינים כיצד הכינור יקדם את ילדיהם והם תוקפים את רוברטה לא פעם על גישתה הקשוחה ועל ההתנשאות שלה שנובעת, לדבריהם, מצבע עורה הלבן. מה שמתחיל כמאבק מסתיים בשיתוף פעולה נוגע ללב, כזה שהפך את פרויקט הכינורות בהארלם לסיפור הצלחה רב שנים. שימו לב בסרט ליחסיה של רוברטה עם אימו של נעים, אחד התלמידים. נקודת המפנה חלה ברגע בו רוברטה נזכרת שהיא בעצמה אמא ומשנה את השיח עם אימו של התלמיד, מדברת מנקודת המבט שלה, דנה בנעים כבילד משותף. לנגן בכינור לא תלמדו מהסרט אבל הוא מהווה דוגמא נפלאה לכוחו של שיתוף פעולה בין בית הספר לקהילה. "מעבר ללוח" מספר את סיפורה האמיתי של סטייסי בל (אמילי וון קאמפ), מורה צעירה שנשלחת ללמד באתר קרוונים מוזנח. ההורים המובטלים יושבים ומעשנים מול הטלויזיה לאורך כל שעות היום בעוד ילדיהם מנסים ללמוד בכיתה מוזנחת ולא מתקדמים לשום מקום. אם יש לכם רק 3 דקות להקדיש לסרט הזה חפשו את הסצנה של אסיפת ההורים. אחרי כמה ימים קשים סטייסי מכנסת את ההורים לפגישה ומציגה בפניהם דרישה ובקשה- לעזור לילדים בשיעורי הבית ולהפוך את חדר הטלוויזיה לאולם למידה. מדובר בסצנה של 3 דקות בלבד אך כזו הכתובה באופן מדויק ויפה. קחו בחשבון שבאסיפת ההורים הקרובה שלכם זה יהיה בערך הזמן בו ההורים ישבו מרוכזים באמת ויקשיבו לדבריכם. קחו משפט או שניים מסטייסי- התסריטאים של הוליווד עבדו עליהם לא מעט זמן. האופן בו היא מנהלת את סדר העדיפויות החינוכי שלה, האופן בו היא מודה להורים על כך שטרחו להגיע, המילה החמה על הילדים אבל גם הדאגה לעתידם החינוכי מנוסחים היטב ומהווים דוגמא נהדרת לכרטיס ביקור חינוכי, אותו כרטיס וירטואלי שאנו שולפים מול ההורים בכל מפגש.
#דעו מה באתם ללמד#. אם הזכרנו ניסוחים מדויקים של תסריטאים הוליוודיים זה הזמן להמליץ על פתיחת הסרט "מועדון הקיסר". מדובר בסרט חכם ומעורר מחשבה על ויליאם האנדרט (קווין קליין), מורה ותיק להיסטוריה שמצליח לסחוף את תלמידיו בשיעור שעל הדף נשמע קשה ומשעמם- ההיסטוריה של רומא הקיסרית. הסרט כולו שווה צפייה אבל שלוש הדקות הראשונות הן הקסם האמיתי. אנו עדים לפתיחת השיעור הראשון. האנדרט שולח את התלמידים להתרוצץ בחדר, חד להם חידות, מפתיע אותם עם מפות ופסלים המפוזרים בחלל ומעל הכל מעביר מסר חד וברור- "האנשים שנכנסים לדפי ההיסטוריה הם אלו שתורמים תרומה גדולה לאנושות. מה תהיה התרומה שלכם"? תוך שלוש דקות המורה לוקח מקצוע מרוחק ולא רלוונטי (עם כל הכבוד ליוליוס קיסר) ומחבר אותו בצורה עניינית וערכית לחיי התלמידים. בהמשך הסרט אנו לומדים שהאנדרט פותח כך את שיעוריו שנה אחרי שנה. הוא מצא את הנוסחה המנצחת והוא מתמיד בה. אם נאמין למומחי הרטוריקה ש-90 השניות הראשונות של השיעור הן הקריטיות ביותר המסקנה ברורה- נסחו את פתיחת השיעור כבר עכשיו. כתבו את הטקסט הטוב ביותר שמציג אתכם, את המקצוע, את הציפיות לשנה הקרובה ואת הרלוונטיות לחיי התלמידים ועשו עליו חזרות מול בן או בת הזוג. אם פתיחת השיעור תהיה טובה כמו זו של "מועדון הקיסר" צפויה לכם שנה פשוטה יותר. גם בשיעור השני, השלישי והרביעי נסחו לעצמכם במשפט אחד ברור מה באתם ללמד, כמו כותרת שהכתב המדיני במהדורת החדשות מסכם לדני קושמרו. אם נצליח לסכם במשפט ברור לשם מה התכנסנו הבוקר גם שיעור מאולתר, זורם וספונטני יסתיים במסר שיצליח להגיע לכל התלמידים. להבדיל מהמורים על מסך הקולנוע מורים מהחיים לא זוכים לתסריטאים שיאמרו להם מה לומר אבל תכנון מראש של הפתיחה ומחשבה על הכותרת המדויקת של השיעור הם השקעה נבונה לטווח ארוך.
#תשוקה למקצוע#. המלצה לסיום. הוראה היא מקצוע שוחק. אין בכם את רוח הקרב ללמד גם התלמידים לא ימריאו. אם אין בכם את האש, התלמידים לא ידלקו על הנושא. קשה לבקש ממורים לשמור על התשוקה יום אחרי יום אז הנה מתכון לרענון המצברים. צפו באחד מסרטי החינוך האיראניים:"הלוח", "המחברת" או "ילדי גן העדן" ותזכרו מהי תשוקה אמיתית ללמוד וללמד. בסרט "הלוח" תפגשו מורים שצועדים על ההרים המבודדים עם לוח גדול על גבם ומחפשים תלמידים. "המחברת" מספר על ילדה קטנה שחולמת ללמוד בבית הספר ועושה הכל כדי להשיג מחברת וכלי כתיבה. "ילדי גן העדן" מספר על צמד אחים עם זוג נעליים אחד כאשר אחד מתנאי הכניסה לבית הספר הוא נעליים על הרגליים... לא תקבלו מהסרטים האלו רעיון פרקטי לפתיחת השיעור אבל יש בהם הרבה נשמה וגם זה משהו.
נסו את זה בבית. בהצלחה.
 
 
המאמן קרטר
Coach Carter
ארצות הברית, 2005
בימוי: תומס קרטר
שחקנים: סמואל ל. ג'קסון, אשאנטי, רוברט ריצ'רד
131 דקות
 
ללכת שבי אחריו
Dead Poets Society
ארצות הברית, 1989
בימוי: פיטר וויר
שחקנים: רוברין ויליאמס, רוברט שון לאונרד
123 דקות
 
תעביר את זה הלאה
Pay It Forward
ארצות הברית, 2000
בימוי: מימי לדר
שחקנים: קווין ספייסי, הלן האנט, היילי ג'ואל אוסמנט
119 דקות
 
יומני החופש
Freedom Writers
ארצות הברית, 2007
בימוי: ריצ'רד לגרונסה
שחקנים: הילרי סוונק, פטריק דמפסי
122 דקות
 
בין הקירות
Entre Les Murs
צרפת, 2008
בימוי: לורן קאנטה
שחקנים: פרנסואה בגודו
122 דקות
 
לנגן מהלב 
Music of the Heart
ארה"ב, 1999
בימוי: ווס קרייבן
שחקנים: מריל סטריפ, אנג'לה באסט, איידן קווין
124 דקות
 
 
 
 
הלוח
 Blackboards
אירן, 2000
בימוי: סמירה מאחמלבאף
85 דקות
 
המחברת
 Buddha Collapsed out of Shame
אירן, 2007
בימוי: חנה מאחמלבאף
81 דקות
 
מעבר ללוח
Beyond The Blackboard
ארה"ב, 2011
בימוי: ג'ף בלקנר
שחקנים: אמילי ואן קאמפ, סטיב טאלי
95 דקות
 
סיכון מחושב
Dangerous Minds
ארה"ב, 1995
בימוי: ג'ון סמית
שחקנים: מישל פייפר, וייד דומינגז
 
ילדי גן העדן
Children of Heaven
איראן, 1997
בימוי: מאג'יד מאג'ידי



המאמר פורסם לראשונה ב"הד החינוך"

הכותב, ד"ר נועם פיינהולץ, הינו מרצה ב"צוות אופקים" מקבוצת "אפיקי תקשורת" 

מפגשי המורים של "צוות אופקים" מוענקים כמתנה ע"י עמותת המורים!