במציאות בה ההקשבה של התלמידים בשיעור היא כבר לא דבר מובן מאליו, המורים נאלצים למצוא שוב ושוב את אותו מקור סמכות והשפעה אשר ירתק את התלמידים ויגייס אותם לתהליך החינוכי.
במפגש חוויתי זה אשר משלב סימולציות מתחום תקשורת ההמונים (שידור רדיופוני וטלוויזיוני) כמו גם צפייה בסרטי קולנוע רבים, נדון במקורות הכוח השונים של המורה [ידע, שכר, עונש, ערכיות, חברות] ונבחן כיצד לשלב בין מקורות אלו בחיי היומיום המקצועיים.
האם הידע הוא זה המעניק לנו את הסמכות? מה קורה כאשר ילד חושב שהוא "כבר יודע הכל..."?
האם השכר והעונש הם הכלים לשלוט בכיתה או אולי דווקא אידיאלים ושותפות ערכית? כיצד נגייס תלמידים לפרויקט חברתי משותף? כיצד יוצרים למידה משמעותית בכיתה?
מה לגבי חברות וקשר אישי? האם יש מקום לחיים האישיים שלנו, כמו גם לאלו של התלמידים, בחלל הכיתה?
בכל הסוגיות הללו נדון דרך צפייה בקטעי סרטים רבים:"יומני החופש", "סיפורו של רון קלארק", "חיוך של מונה ליזה", "המאמן קרטר", "תעביר את זה הלאה" ועוד…
בין הסימולציות "התקשורתיות" שנערוך במפגש: כיצד למצוא "כותרת" לשיעור? כיצד לשמור את קהל התלמידים איתנו גם לאחר "הפסקת הפרסומות" (הצלצול)? כיצד להטמיע מסרים בצורה חדה ובהירה? כיצד להשתמש בשפת גוף בצורה אידיאלית?
תרגילים אלו נובעים מתוך התפיסה כי ניתן לגייס כלים מעולם תקשורת ההמונים גם לזירה הבית-ספרית.
תוכנית זו מהווה מעין המשך לתוכנית "לאדוני באהבה – להיות מורה מהסרטים" ויחד שתיהן מרכיבות סדנא רחבה יותר אשר דנה בסוגיות שונות של רטוריקה ופרפורמנס כפי שאלו באות לידי ביטוי בעולם הטלוויזיה והרדיו, על בימת התיאטרון ובחלל הכיתה.
חדרי מורים אשר צפו ב"לאדוני באהבה – להיות מורה מהסרטים", יזכו לתוכנית המשך משלימה אך שונה באופייה שנוגעת בצדדים אחרים של היומיום הבית-ספרי.
מנחי המפגש, אנשי "צוות אופקים" מקבוצת "אפיקי תקשורת"
נועם פיינהולץ, רוני שרמן, מיקי שגיא ויעל בן עמי
